Youtube Icon Play button Youtube Icon Play btn inside circle Twitter logo Simplified bird Twitter logo Simplified bird Facebook logo lowercase f character inside circle Facebook logo lowercase f character inside circle Plus icon Plus More icon Plus inside circle Quotes icon two quotes Envelope icon Envelope Phone icon Simplified phone Marker icon Marker Electra logo Three white waves Electra logo Electra logo with text Electra small logo Electra small logo Menu icon Menu icon Google-plus icon link to google-pus
תפריט נפתח בחלון צף
דלג אל תוכן ראשי

הדבר הגדול הבא: 7 שכונות שכדאי לכם להכיר

01/12/2015 מאת: רז סמולסקי

עליות המחירים בשנים האחרונות גרמו לשוק הדירות להשתנות במהירות. משוק שהתנהל ברובו במרווח שבין אשדוד לחדרה, השוק נהפך בשנים האחרונות, ובמיוחד בחודשים האחרונים, להרבה יותר מאוזן מבחינה גיאוגרפית. גם ערי פריפריה כמו עפולה, קרית גת, טירת הכרמל ואשקלון משתתפות בו בצורה בולטת, בתכנון ובנייה אינטנסיביים, והציבור מגיב בהתאם ברכישות מוגברות.

עם הכניסות של הערים המפתיעות לשוק, חלה התעוררות מחודשת של שכונות שכבר שנים נמצאות במגירות התכנון המקומיות, ולצדן תוכניות של שכונות חדשות המנצלות את הליכי התכנון המהירים יחסית כדי להשתתף בחגיגות הנדל"ן.

לפניכם כמה שכונות עתידיות. חלקן עדיין מכוסות בשדות; חלקן מסומנות כבר שנים כדבר הגדול הבא, אבל עד כה לא קרה בשטחן דבר; בחלקן כבר היו מכרזי קרקעות; וחלקן התחילו בהליכי תכנון מפורטים ולעתים אף שיווק. מה שמשותף לכולן הוא שבעוד כמה שנים ישתנה הנוף שלהן לגמרי.

הבנייה בישראל מתפשטת ונמתחת מהמרכז צפונה ודרומה, אבל בצפון היא נעצרה בקריות, בחיפה ובעפולה. יעידו על כך מספר יחידות הדיור שנבנו בנהריה בשנים האחרונות — כ–380 דירות בממוצע בשנה בין 2010 ל–2014, לפי סקירה שהכינה חברת סביבות מגורים לעיר. שכונת אכזיב, שנמצאת בצפון נהריה ובדרום חוף אכזיב, היא אחת מכמה תוכניות שאמורות לדחוף את המספרים האלה למעלה.

לפי תוכנית המתאר של נהריה, יצטרפו 15 אלף תושבים עד 2030 לכ–60 אלף הקיימים כיום. שכונת אכזיב אינה דומה במספרים למגה־שכונות המוכרות מראש העין או אשקלון, אך היא בהחלט תוספת משמעותית.

השכונה נבנית כ–100 מטר מקו החוף — מכיוון שהתוכנית אושרה לפני כניסתו לתוקף של החוק שאוסר בנייה למגורים בטווח 300 מטר מהחוף. בשכונה ייבנו 769 יחידות דיור בבניינים בני חמש־תשע קומות, 70 וילות, 550 חדרים בבתי מלון ו–200 דירות נופש. היא תאכלס בסיום הבנייה כ–2,700 תושבים. בנוסף יוקצו לה 300 דונם למבני ציבור, כמו גני ילדים, למסחר ולפעילות תיירותית.

את שכונת המגורים תבנה חברת צמח המרמן, בשותפות אלקטרה השקעות. השיווק צפוי להתחיל בקרוב, הבנייה תתחיל בעוד כחצי שנה והאכלוס צפוי לעוד שלוש שנים. המחירים מתחילים מ–1.095 מיליון שקל לדירת 4 חדרים עד לפנטהאוס שמתומחר ב–2.6 מיליון שקל. דירות חמישה חדרים יתחילו מ–1.25 מיליון שקל.

"בפרויקט הזה לא יהיו דירות קטנות, אלא רק 4 חדרים ויותר, כי אנחנו מכוונים לקהל של משפחות ולא משקיעים", מסביר רן בן אברהם, סמנכ"ל השיווק והייזום בצמח המרמן. לדבריו, אין קשר בין האסטרטגיה הזאת למס המוגדל בשיעור של 8%–10% שהטיל משרד האוצר על משקיעים ביוני השנה — שנועד להרחיק את המשקיעים מהשוק. "המס של משקיע שקונה דירה בסכום של מיליון שקל הוא 80 אלף שקל בסך הכל. זה לא מרחיק את המשקיעים. כשבונים כמעט 800 יחידות דיור, אי־אפשר לייעד את השכונה למשקיעים, כי זאת אסטרטגיה שנועדה לכישלון. זה יהפוך את השכונה לפרויקט השכרה או של דירות רפאים, ואנחנו מסתכלים על איכות השכונה גם אחרי שנסיים למכור את הדירות. אנחנו רוצים לבוא עוד 20 שנה ולהגיד שזאת שכונה שאנחנו בנינו".

שכונת אכזיב אינה היחידה שתגדיל את העיר בשנים הקרובות. קיימות יש שתי תוכנית נוספות — אחת לבנייה של 450 דירות במבואות הדרומיים של העיר והשנייה לבנייה של 2,600 דירות במזרח העיר.

שכונת אגמים בדרום אשקלון, או במדויק יותר — אגמים מערב, כוללת 3,400 יחידות דיור בשלבי בנייה שונים, וכ–10% מהדירות בשכונה כבר מאוכלסות. אמנון זיו, מנהל המכירות בפרויקט אגמים אשקלון של חברת אביסרור, מעריך שבתוך שלוש שנים כל מי שמשווק כיום דירות ובונה ישלים את האכלוס. כל המגרשים בשכונה כבר שווקו על ידי רשות מקרקעי ישראל. זיו מוסיף כי מחירי הדירות מתחיל ב–1.08 מיליון שקל לדירות 4 חדרים ו–1.2 מיליון שקל לדירות 5 חדרים.

שכונת אגמים מערב היא רק אחת מבין שלוש תב"עות (תוכניות בניין עיר) בדרום אשקלון. השנייה היא אגמים מזרח, בדש המזרחי של כביש רבין, שמיועדת ל–4,000 יחידות. התב"ע נמצאת לפני אישור רשמי של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, וההערכה בעירייה היא שמכרזים למכירת מגרשים ליזמים יתחילו בעוד כשלוש שנים. תוכנית נוספת היא אגמים דרום מזרח, שמיועדת ל–6,000 יחידות דיור ונמצאת בשלבים מוקדמים וראשוניים של תכנון. התוכנית הזאת כוללת גם תעבורה ואצטדיון עירוני חדש.

"רשות מקרקעי ישראל ניסתה לשווק את אגמים מערב כמה פעמים, ובכל פעם היא נכשלה. יזמים לא ניגשו למכרז בגלל עלויות הפיתוח הגבוהות, שהביאו את מחירי הדירות גבוה מדי ביחס לשכונות הצפוניות והיקרות יותר בעיר", מסביר גלעד אורן, מנכ"ל החברה הכלכלית של אשקלון. "השכונות הדרומיות נחשבות פחות טובות. זה קרוב לשכונות שמשון וגבעת ציון, שנחשבות שכונות חלשות יותר מאשר ברנע ואפרידר בצפון".

אחרי שמחירי הנדל"ן בכל העיר האמירו, המספרים של אגמים מערב בדרום העיר הסתדרו. "לפני שלוש שנים המגרשים שווקו בהצלחה", אומר אורן, "היזמים גם הבינו ששכונה של 3,400 יחידות דיור יש לה חיים משל עצמה, והיא לא קשורה לשכונות השכנות. המחירים בשכונה בתחילה הדרך היו כ–700 אלף שקל לדירת 4 חדרים — וכיום הם הגיעו למיליון שקל לדירה".

שלוש התוכניות של שכונת אגמים יניבו כ–13.4 אלף יחידות דיור, אבל זאת רק ההתחלה של עתודות הבנייה של אשקלון. בחודש האחרון חתמה העירייה על הסכם גג עם הממשלה ל–31 אלף יחידות דיור שייבנו בשני שלבים ו–1.5 מיליון מ"ר לתעסוקה. הסכם הגג כולל את אגמים ושכונה נוספת, עיר היין, לבנייה של 11.5 אלף יחידות דיור שתשווק ליזמים מאמצע 2016.

מדובר על נפחי בנייה גדולים במיוחד, ואפילו מפתיעים. "השטח המוניציפלי של אשקלון גדול מזה של תל אביב — 56 אלף דונם — ויש לה המון עתודות קרקע. בשנים האחרונות יש הגירה חיובית ונמכרות בה הרבה דירות", מסביר אורן. "לפני שנה וחצי היינו 128 אלף תושבים — וכיום אנחנו כ–142 אלף תושבים. יש הגירה חיובית מאוד חזקה לעיר. עוד לפני הסכם הגג, מכרו היזמים בין 1,500 ל–2,000 יחידות דיור בממוצע מדי שנה בין 2011 ל–2014, יותר מכל עיר אחרת במדינה".

מעבר לכ–31 אלף יחידות הדיור שבהסכם הגג, בעיריית אשקלון התעקשו להוסיף גם שטחי תעסוקה לבנייה, כדי לשמור על איזון בריא בין היחס של ארנונה למגורים, שמהווה 30% מהכנסות העיר, לארנונה מתעסוקה, שמהווה 70% מההכנסות.

"מעבר למגורים ולתעסוקה, אשקלון תקבל עוד כניסה נוספת לעיר — בונים מחלף וכביש מאזור ניצנים בעלות של 500 מיליון שקל", אומר אורן. "זה יקצר משמעותית את זמן ההגעה למרכז. מוסיפים עוד תחנות רכבת, אחת בשכונת עיר היין — שנמצאת בין כביש רבין לכביש 4; וקיבלנו כמה מאות מיליוני שקלים לפיתוח רצועת החוף. כל הדברים האלה הם זרז להביא אנשים לבוא לגור באשקלון".

נראה שהסמיכות לקו העימות עם עזה לא מפריע להתפתחות של העיר, גם לא לשכונות הדרומיות. "להפך", אומר אורן, "הסטטיסטיקה מראה שאחרי מבצע עופרת יצוקה, ב–2008, התחילה הקפיצה הגדולה של אשקלון. אחרי צוק איתן היתה עוד קפיצה — גם בהגירה וגם במחירי הדיור. תושבי ישראל מבינים שהבעיה של ירי טילים היא בכל המדינה ולא רק באשקלון. אני מאמין שלאדם שיש לו אפשרות לגור בצפון תל אביב יעדיף את זה — אבל אנחנו חיים במציאות אחרת. למעמד הביניים יש יכולת לקנות דירה ב–1–1.5 מיליון שקל — ובמחירים האלה אשקלון היא אלטרנטיבה טובה".

פתח תקוה הובילה את תנופת הבנייה בישראל בעשור האחרון, אך בשנים האחרונות נפחי הבנייה בה הצטמצמו בצורה משמעותית. הקרקעות הפנויות הלכו ופחתו, וראש העיר איציק ברוורמן הצהיר לא פעם שהוא לא מעוניין לקדם בנייה חדשה. עם זאת, שכונה חדשה נבנית בכל זאת בימים אלה במערב העיר, נווה עוז הירוקה (רמת סיב). השכונה כוללת כ–2,500 יחידות דיור וקריה אקדמית, שמתפרשות על פני שטח של 250 דונם. היא נמצאת בין נווה עוז במזרח וגבעת שמואל במערב. מה שאיפשר את בניית השכונה הן שלוש תב"עות, שתיים שכבר אושרו באמצע 2011 ואמצע 2013 והשלישית שנמצאת עדיין בתכנון.

התב"עות האלה שינו את ייעוד הקרקע מחקלאות ותעשייה למגורים בתמהיל של מגדלים בני 15–24 קומות, בנוסף למכללה, בתי ספר ומגרשי ספורט. השכונה התחילה להיבנות ושלושה מגדלים כבר אוכלסו (כ–800 יחידות דיור), שניים של חברת שבירו ואחד של פלינר.

הקרקעות בשכונה הן בבעלות פרטית, והיזמים רכשו אותן בעסקות מזומן או קומבינציה. היזם אבי זיתוני מסביר כי מדובר בשכונה שקהל היעד שלה הוא משפרי דיור או זוגות צעירים עשירים. "יש בפרויקט שלנו רק דירות גדולות של 5 ו–6 חדרים", אומר זיתוני. "מחיר ממוצע של דירות 5 חדרים הוא 2.1 מיליון שקל, ודירות 6 חדרים נמכרות ב–2.3–2.4 מיליון שקל".

מי קהל היעד שמגיע לשכונה? "הרבה משפרי דיור מגבעת שמואל, ציבור דתי לאומי שמחפש דיור זול יותר", אומר זיתוני. "רק רחוב אחד מפריד בין נווה עוז לגבעת שמואל, רחוב הסיבים, אבל הפער בין המחירים הוא כ–300 אלף שקל לדירה".

ערי גוש דן סובלות ממחסור בעתודות קרקע ופוטנציאל בנייה. באמצעות התחדשות עירונית וקרקע בתולית שנותרה לבנייה בדרום העיר, בת ים ממציאה שטחים לשכונה החדשה כמעט יש מאין. תוכנית פארק הים נמצאת בדרום בת ים, וכוללת 10,000 יחידות דיור ו– 2 מיליון מ"ר למשרדים ומסחר.

פארק הים נמצאת בין ראשון לציון בדרום לרחוב יוספטל בצפון. היא כוללת בתוכה קרקע בתולית, את אזור התעשייה ושכונות ותיקות, כמו מתחם השבטים ושפרבר, שיפונו במסגרת הליכים של פינוי־בינוי. השכונה מחולקת לשתי חטיבות: הצפונית, שבנויה וצריכה לעבור פינוי־בינוי, והדרומית, שנמצאת על קרקע בתולית בבעלות פרטית וחלקה אדמות רשות מקרקעי ישראל ואדמות ששייכות לעיריית בת ים.

בחטיבה הדרומית, המתקדמת יותר מבחינה תכנונית, מאושרת 5,500 יחידות, מתוכן 700 יחידות דיור של רמ"י והשאר של העירייה. המתחמים הציבוריים בשכונה כבר שווקו לקבלנים. מתוך כלל היחידות, 350 יחידות דיור קיבלו היתרי בנייה ועוד כ–– 700 דירות נמצאות בהליכי רישוי. החטיבה הזאת צפויה להתחיל באכלוס בעוד כשלוש שנים.

החטיבה הצפונית נמצאת בהליכי תכנון של התחדשות עירונית. חלק מההתחדשות היא באזור התעשייה הישן וחלק בשכונות מגורים ותיקות, שבהן יש כשישה מתחמים שונים לפינוי־בינוי, וכל אחד מה בשלב אחר של בנייה. בחטיבה הצפונית מתכוננות כ– 4,500 יחידות דיור ו– 2 מיליון מ"ר למשרדים ומסחר.

לדברי מנכ"ל העירייה, ארז פודמסקי, כל אזור התעסוקה הישן עומד להשתנות לשכונת מגדלים, ש– 40% משטחי הבנייה שלה מיועד למגורים ו– 60% לשימושים מסחריים. "בעשר השנים הקרובות אנחנו רוצים לבנות את הסיטי הדרומי של מטרופולין גוש דן", אומר פודמסקי.

"רובע שיפעל 24 שעות יממה, שיש בו עוגנים של מגורים ותעסוקה. 10,000 יחידות דיור ישמשו למגורים של 30 אלף תושבים, פחות או יותר, וזה מספיק לייצר כדי לייצר מרכז תעסוקתי ראוי. אנחנו רוצים להגיע ל– 2 מיליון מ"ר בנוי לתעסוקה, שמתוכם 600 – 700 אלף מ"ר צריכים להיות מיועדים לתעסוקה מקומית, כלומר משרדים שישמשו את האנשים שגרים בבת ים. אנחנו רוצים שהמטות של החברות הגדולות יגיעו לכאן ושאנשים יוכלו ללכת ברגל לעבודה".

"אנחנו נמצאים בגבול הדרומי של תל אביב, ורוצים שאנשים מיבנה, אשדוד, ראשון לציון, רחובות ונס ציונה, באר יעקב, יעצרו בבת ים ולא ייכנסו לתל אביב, כמו הרצליה בצפון תל אביב. שתהיה מעט תלות ברכבים ויותר שימוש בתחבורה ציבורית. התחנה הדרומית של הקו האדום תהיה בשכונה, ויש שתי תחנות רכבת ישראל: יוספטל והקוממיות".

פודמסקי מוסיף כי התהליך ייקח בין עשר ל– 20 שנה, אבל התכנון התחיל לפני שבע שנים — ולכן כיום יש כבר 5,500 יחידות בשלות לבנייה, שמתוכן הדירות הראשונות כבר קיבלו היתרי בנייה.

נאות שדה, רעננה

שכונת נאות שדה נמצאת בצפון מזרח רעננה, בין הרחובות ויצמן בדרום, עתידים במערב והיצירה בצפון. מצד מערב נמצא אזור התעסוקה אתגרים. בשכונה החדשה ייבנו 406 יחידות דיור בבניינים בני שש־תשע קומות. יותר ממחצית מהדירות יהיו דירות קטנות, שבמסגרת המגבלה של ערכי הקרקע הגבוהים של העיר, אמורות להיות זולות יותר באופן יחסי בשל גודלן הקטן.

התב"ע לשכונה אושרה באמצע 2014. שנה אחרי זה, באפריל 2015, שיווקה רשות מקרקעי ישראל מגרשים לבנייה של 188 יחידות דיור — כמעט מחצית מהשכונה. מועד השיווק של שאר המגרשים ואם זה יהיה במתכונת של מחיר למשתכן, כפי שהתחייב משרד הבינוי והשיכון, תלויים בהחלטת רשות מקרקעי ישראל.

"השכונה הזאת היא תולדה של המחאה בקיץ 2011. בשכונה הזאת היתה תב"ע מאושרת לבנייה של שכונת קוטג'ים — והפכנו אותה לשכונה של בנייה רווייה שבה 406 דירות. שני שלישים מהדירות הן דירות קטנות ורק שליש גדולות — וזה לא דבר נפוץ בערים באזור המרכז. זה מתוך רצון לתת לצעירים להגיע לדירה", מסביר איתן גינזבורג, סגן וממלא מקום ראש העיר רעננה ויו"ר ועדת התכנון והבנייה.

על פי התב"ע, 20% מהדירות יהיו בשטח עיקרי של עד 75 מ"ר, 46% יהיו בשטח שנע בין 76 ל–88 מ"ר ושטחן הממוצע של שאר הדירות יהיה 140 מ"ר ולא פחות מ–100 מ"ר.

מדוע, אם כך, לא הגביהו את הבניינים מעל עשר קומות, כדי להוסיף עוד דירות לעיר שהבנייה בה די מעטה? "אנחנו לא נהיה תל אביב וגם לא הוד השרון. לא נגיע ל–15 קומות. גם העלייה לתשע קומות זה חריג בנוף הרענני. יש אופי ליישוב, ותוכנית המתאר של העיר מתכננת גידול של עד 120 אלף תושבים עד 2035. כיום בעיר יש כ–83 אלף תושבים וזאת תוספת משמעותית. אנחנו עושים את זה בתכנון מושכל ולא פרוע, ובשעה שרוב התב"עות בעיר מאשרות ארבע קומות על עמודים, בנאות שדה עלינו לתשע קומות על עמודים — מתוך רצון למנוע עומס יתר על העיר", מסביר גינזבורג.

במשך שנים הבנייה החדשה ברעננה כמעט שלא היתה קיימת. בשלוש שנים האחרונות תוכננו שלוש שכונות חדשות — נאות עוזי, נוה זמר ונאות שדה. השתיים הראשונות נמצאות בשלבים מתקדמים יותר, ואף באכלוס של חלק מהדירות. שלוש השכונות החדשות מוסיפות לעיר כ–4,500 דירות.

גינזבורג מציין בנוסף את תמ"א 38 ככלי משמעותי לתוספות בנייה בעיר. "לא מדובר בתב"ע אחת גדולה, אלא ברבות קטנות, ולכן לציבור קשה לספור את זה וזה לא תופס כותרות. אבל מדובר עד היום במאות יחידות דיור שאישרנו במרכז העיר. אנחנו רואים שזה מחייה את מרכז העיר המזדקן, בעיקר בחינוך. בית הספר זיו, למשל, היה לפני סגירה, מכיוון שבכל שכבה היתה בו בערך כיתה וחצי ובשנתיים האחרונות אנחנו רואים גידול במספר התלמידים — וזאת תוצאה ישירה של תמ"א 38".

כדי לבנות דירות ל–40 אלף תושבים תושבים צריך עתודות קרקע גדולות יותר, וגינזבורג מצביע על הקמת שכונות חדשות בדרום העיר, אם כי מדובר בתב"עות שהתכנון שלהן עוד לא התחיל. לדבריו, "התוספת המשמעותית תהיה בתוך העיר — וזה האתגר באמיתי של כל עיר. הכי קל לתכנן שטחים פתוחים. החוכמה של עיר זה לצופף לחדש את האזורים הישנים שלה. תמ"א היא כלי חשוב לשיפור איכות החיים של התושבים ולהתחדשות עירונית, מעבר להיותה תוכנית מצילה חיים".

תוכנית מורדות גילה מתחלקת לשתי חטיבות, האחת בבעלות רשות מקרקעי ישראל, לבנייה של 850 יחידות דיור; והשנייה בבעלות פרטית, שכוללת 1,380 יחידות. הראשונה אושרה בוועדה המחוזית ב–2012 והשנייה ב–2013. 708 יחידות מהחטיבה הראשונה אף שווקו על ידי רשות מקרקעי ישראל ליזמים ועמותות רכישה, אך יש קושי רב לבנות את השכונה מסיבות פוליטיות — ולכן קשה מאוד להעריך את מועד התחלת הבנייה.

"זה ייפתר כשתהיה הבנה שגילה היא לא התנחלות מבודדת בשומרון", משיב חנן רובין, חבר מועצת העיר מטעם התעוררות וחבר בוועדת תכנון ובנייה, שאת שאלת הבנייה צריך להפנות לאמריקאים. על השאלה עד כמה מעורבים האמריקאים בתוכנית הבנייה בירושלים הוא משיב כי "הם מעורבים בהכל. זה מדהים. האמריקאים יודעים על כל היתר בנייה שיוצא פה. אני לפעמים לא מאמין שביום אחד אני יושב בוועדה המקומית ואנחנו מאשרים לסגור מרפסת בשכונת רמות, ויום אחרי זה אני רואה התייחסות של האמריקאים לדבר".

"ירושלים היא עיר שאנשים חיים בה, ולא כלי על לוח השחמט של כל העולם. העיר זקוקה לעיבוי של היצע הדיור, ורק מי שאינו חי את המציאות בעיר עלול לחשוב כי אסור לנו לבנות בשכונות כמו גילה או רמות, שכונות עם עשרות אלפי תושבים בגודל של ערים קטנות בישראל. הדרך היחידה להשאיר את הצעירים בעיר היא באמצעות בנייה של אזורים חדשים ואטרקטיביים — ואנחנו נמשיך לעשות כך, במקביל למאמצי השכנוע והצגת התמונה האמיתית כלפי מדינות העולם, כדי להבהיר שהבנייה בירושלים בשכונות הגדולות היא נדרשת ואינה עניין פוליטי — אלא צורך עירוני של תושבי העיר".

השטח המוניציפלי של ירושלים הוא 124.5 אלף דונם, והיא מונה כ–750 אלף תושבים. יעד האוכלוסייה של העיר ל–2020 הוא 950 אלף איש — ולשם כך צריכות להיבנות בה כ–50 אלף דירות חדשות.

בירושלים יש שכונות עתידיות נוספות, כמו אזור התעשייה ארנונה, שצפוי להיהפך לשכונת מגורים בת 3,000 יחידות דיור; רמת שלמה, שבה 2,200 יחידות דיור חדשות (התוכנית נמצאת כבר בשיווק של מגרשים וחלק נוסף שלה נמצא בהפקדה בוועדה המחוזית); אזור תעשייה פסגת זאב, שבו תוכנית ל–900 יחידות דיור; קאנטרי רמות, שבה תוכנית ל–734 יחידות דיור שכבר נמצאת בבנייה; ושכונת גבעת המטוס — כ–1,000 דונם בדרום מזרח העיר שמיועדת לבנייה של כ–2,200 יח"ד ומעוכבת גם היא מסיבות פוליטיות.

שכונת C1 היא אחת משכונות העתיד של עפולה — עיר שמונה כיום 48 אלף תושבים ומתוכננת לגדול ל–100 אלף עד 2030. השכונה נמצאת על שטח של 590 דונם בצפון עפולה, והשאלה היחידה הנשאלת לגביה היא מתי ישונה שמה לשם עברי הולם.

בחודש האחרון הגיעה השכונה לכותרות, מכיוון שהיא אחת משתי שכונות ששווקו בהן מכרזים בשיטת מחיר למשתכן, כלומר דירות זולות לחסרי דירה. 337 דירות שווקו לקבלנים קטנים ולא מוכרים תמורת התחייבות שלהם למכור את הדירות במחיר ממוצע של 640 אלף שקל — הוזלה של כ–35% ממחיר השוק.

תוכנית מחיר למשתכן היא ההבטחה של משרד האוצר לדיור מוזל לזוגות הצעירים בשנתיים הקרובות. עם זאת, יש טענה כי ראשי הערים אולי משתפים פעולה עכשיו, אבל לאורך זמן הם לא ירצו לבנות פרויקטים כאלה — מהסיבות המוכרות של סינון אוכלוסייה מוחלשת וקידום אוכלוסייה ממעמד סוציו־אקונומי גבוה. אם כן, מה המוטיבציה של ראש העיר לקבל עליו פרויקט כזה?

"מחיר למשתכן הוא פרויקט דגל של משרדי האוצר והשיכון, שמטרתו להוזיל את מחירי הדיור במדינה באופן משמעותי, והעיר עפולה נבחרה ראשונה להוביל את הפרויקט, בעקבות הפוטנציאל הגדול ותנופת הפיתוח המואץ בעיר", אומר ראש עיריית עפולה, יצחק מירון. "הצלחת השלב הראשון, שבו השתתפו יזמים רבים, מצביע על כך שהפרויקט בדרך הנכונה. מחירי הדיור בעפולה, שהם אטרקטיביים ממילא, יירדו עוד יותר — והדבר ייתן רוח גבית לפיתוחה המואץ של העיר והשכונה".

לדברי מירון, "אני לא חושש ממחיר למשתכן. נהפוך הוא — אנחנו שמחים שנבחרנו על ידי הממשלה להוביל את הפרויקט. איננו חוששים. עפולה מובילה בהגירה החיובית במקום החמישי המכובד, וניסיון העבר מוכיח שלעפולה מגיעה אוכלוסייה חזקה ומגוונת, המחפשת שילוב של איכות חיים במחירים הוגנים".

בשכונה, שנמצאת בשלבי בנייה ראשוניים, יהיו כ–2,900 דירות, מהן 220 צמודי קרקע, שבהן יגורו כ-6,000 תושבים, פארק בשטח 35 דונם, קאנטרי קלאב ומוסדות תרבות וציבור. חברת בר ובניו התחילה לבנות את הפרויקט הראשון בשכונה, ובו כ–300 דירות. הפרויקטים במחיר למשתכן רק שווקו, כאמור, ובעיריית עפולה מצפים שהיתרי בנייה יונפקו בחודשים הקרובים — וציבור הזכאים יוכל להירשם לדירות כבר במחצית הראשונה של 2016. לאחר מכן ייקח עוד כשנתיים לבנות את הפרויקטים, בתוספת עיכובים.

C1 היא רק אחת מכמה שכונות שיהיו עתידה של עפולה — שכונת רובע יזרעאל נמצת בבנייה מאסיבית של 2,000 יח"ד מתוך 4,500, ויש תכנון לשכונה נוספת בצפון עפולה שבה 2,200 יחידות דיור (מתחם 17000).

http://www.themarker.com/